באופן קוסמי משהו המשפט הזה נחת עליי בימים האחרונים באחת התקופות מלאות השינויים שהיו לי בשנים האחרונות.
נסעתי בטרמפ והנהג שלצידי, זר מוחלט, ואני, מתחילים לשוחח על המחלף החדש שנבנה באיזור טבעון. שנינו מסכימים שקצב הבניה בארץ עובר כל גבול של טוב טעם ומתבאסים על הפגיעה הסביבתית הקשה שכבישים ומחלפים
מהסוג הזה מהווים, בעיקר לחיות הבר אך לא רק. הוא מספר לי על עבודתו ואני מספר לו על שלי. מדברים על אורחות החיים השונים שכל אחד מאיתנו בחר בהם, על ההתנגשויות הפנימיות ועל החלומות שלא מומשו.
בסוף הטרמפ אני עומד לרדת והוא זורק לי את המשפט הזה. "חכם הוא זה שלומד ליהנות מהשינוי, משום שהוא ימשיך לקרות בלאו הכי."
זה לא איזו תגלית חדישה או אמת מפתיעה שלא שמעתי לפני כן. אפילו הרגשתי שזו אחת מפיסות הידע העתיקות שנצברו
בתודעה האנושית המשותפת. ובכל זאת הוא מאוד נגע בי.
העבודה שלי בעץ מגיעה בראש ובראשונה כתגובה למהלכי שינוי שקורים בעולם.
אני מאמין גדול בכך שהעולם, התרבות, הסביבה.. משתנים תדיר. השינוי יקרה וקורה בין אם נחפץ בכך ובין אם לא.
ואנחנו נותרים רק עם ההזדמנות לקחת אחריות על השינוי- אם ניתן לשינוי להתרחש בתוך ואקום, הובלתו תיתפס בידי בעלי השררה וההגמוניה.
אך אם נבחר לאגד את כוחותינו ולנצל את המעלות של כל אחד/ת, בשיתוף פעולה, נוכל לגבור על שלטון הדיכוי. נוכל להכווין את השינויים ההיסטוריים כך שיעצבו אט אט חברה אחרת.
חברה שערכיה הם חמלה, שיתוף פעולה, אוטונומיה, בחירה..
לראייתי, לבעלי המלאכה יש תפקיד מרכזי במהלך השינוי הנוכחי. עולם היצרנות עובר מהפכות טכנולוגיות ותודעתיות הולכות ומעמיקות ואנחנו מאבדים את הקשר שלנו לחומר בקצב מסחרר- כחברה וכיחידים.
עצם העבודה בעץ ירוק היא שימוש לטובה בהשלכות של שינויים מהסוג שאני עומד נגדו. אני רוצה לייער את העולם- לא לכרות עצים! ודווקא לכן אני בוחר לקחת את חומרי הגלם שהתרבות הדורסנית מפיקה כתוצר לוואי ועל אפם ועל חמתם לנצל אותם לייצור תרבות, שפה ואסתטיקה חדשה-ישנה, שתואמת את הערכים של השינוי החברתי אליו אני מייחל.
לקיחת האחריות על תהליך השינוי יושבת בראש ובראשונה במישור התרבותי- חלק ניכר ממה שאנחנו נוהגים להתייחס אליו בתור "שינוי" הוא תוצאות של פעילות תרבותית שאנו מקיימים כמין וכעמים בעולם הזה.
אפשר גם לומר שזו פעילות רוחנית. אנחנו ממש משנים את סביבתנו בצורה רדיקלית ביותר בעיניי רוחנו ומחשבותינו. על כן אני מאמין שמי שרוצה להיות סוכן/ת של השינוי העממי, לקראת מציאות משקמת ומבריאה לעולמנו המצולק, עליו בראש ובראשונה לקחת חלק בהבניית התרבות שלנו. להסיט אותנו מהנתיב בו אנחנו הולכים של מסחור, ניכור, ושחיתות. לייצר ולשמר מרחבים ומקצועות שמזכירים לנו שאנחנו חלק מאחדות רחבה יותר, שאנחנו חלק ממכלול אדיר ובלתי נתפס של טבע, שהאחריות שלנו היא לא רק אישית כל אחד על גופו ושלומו, אלא על כל הבריות ועל כל כוח החיים.
